ערעור מכח סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה לעררים (נכות כללית

1. בפני ערעור מכח סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי ] נוסח משולב[, התשנ"ה - 1995
)להלן- החוק( על החלטת ועדה לעררים )נכות כללית( מיום 22.7.97 אשר קבעה למערער דרגת
אי כושר להשתכר זמנית בשיעור %60 מיום 30.5.97 ועד ליום 1.6.98.

2. למערער ליקויים רפואיים שונים בגינם הוענקו לו אחוזי נכות רפואית כך שהוא עבר את
תנאי הסף הרפואיים כנדרש בסעיף 208 לחוק.

הועדה אשר דנה בדרגת אי הכושר של המערער בישיבתה מיום 24.6.97 שמעה את טענותיו של
המערער. בין השאר נמסר לועדה כי המערער עבר ביום 30.5.97 אירוע מוחי. אירוע זה אירע
לאחר החלטת הועדה הרפואית וממילא לא היתה התייחסות שלה לליקוי זה. הועדה בקשה חוות
דעת של נויורולוג בנושא האירוע המוחי שתכלול התייחסות לכושר ההשתכרות.

בחוות דעתו של הנוירולוג ד"ר מ.גלזר מיום 14.7.97 המליץ הנוירולוג על %40 נכות
זמנית לתקופה מיום 30.5.97 ועד ליום 31.5.98 על פי פריט 1( 29( א' )2(.

בממצאי הבדיקה ציין הנוירולוג בין השאר כי המערער "זקוק להמשך טיפול שיקומי "
ובהערכתו לגבי השפעת הליקוי על כושרו של המערער לעבוד נכתב " מומלצת עבודה קלה שלא
דורשת תיפקוד טוב בשתי הידיים".

בישיבתה המסכמת של הועדה ביום 22.7.97 מציינת הועדה, כי היא מקבלת את חוות דעתו של
הניורולוג ומאשרת לתובע אובדן כושר השתכרות חלקי זמני בשיעור %60 לתקופה המקבילה
לתקופת הנכות הרפואית הנויורולוגית הזמנית, הינו מיום 30.5.97 ועד ליום 1.6.98. על
החלטה זו הערעור שבפני.